עאסלה נ' יובל אלון פרוייקטים בנדל"ן בע"מ - פסקדין

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התביעה הוגשה ביום 27.11.06 על סכום של 186,659 ₪.

התובע הינו טייח והתביעה הוגשה בגין יתרת חוב הקיימת לטובתו, לטענתו, בגין הסכמים בינו לבין הנתבעת, אשר כללו עבודות טיח שונות (טיוח חוץ וטיוח פנים) וכן אספקת פיגומים.

כבר כעת יוער, כי בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת, נטען (בסעיף 33), מלבד הטענות המכחישות את הסכומים שבהם נקב התובע כחובות של הנתבעת כלפיו, כי "סכום ההוצאות והנזקים בהם נשאה הנתבעת בגין מחדלי התובע והפרת ההסכמים על ידו, בצירוף 20% הוצאות תקורה, ובצירוף עלות הוצאות הביטוח בו נשאה הנתבעת, מסתכם בסך (נומינלי) של 85,000 ₪...".

בישיבת ביהמ"ש מיום 10.2.08 הוגדרו הפלוגתאות בין הצדדים.

ב"כ התובע הסביר: "התביעה עניינה בסכום שעוכב (10%), בגין ערבות טיב וכן יתרת מחיר עבודות באתר השני, שזה אתר מצפה הימים. היה סיכום של 36,000 ₪. שילמו לו 22,680 ₪ ועוד סכום של 37,000 ₪ + מע"מ, זה יתרת החשבון הסופי באתר הראשון, שזה ווסט-פארק".

העיכוב בגין ערבות טיב, שהייתה צריכה הנתבעת לשחרר בחלוף שנת הבדק, עפ"י כתב התביעה, הינו בסכום של 95,002 ₪. לגבי עבודות הטייח באתר "מצפה הימים" נותרה הנתבעת חייבת לתובע סכום בשיעור של 13,220 ₪ + מע"מ. בגין עבודות באתר מצפה ווסט-פארק, נותרה חייבת סכום של 37,119 ₪.

חישוב סכום הכספים המעוכבים לטענת התובע, יחד עם סך הסכומים בגין עבודות הטייח – 59,013 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מחודש 2.03 ועד הגשת התביעה (32,844 ₪) מגיע לסכום הנתבע כאמור, 186,659 ₪.

בפרוטוקול הישיבה מיום 10.1.08 הציג ב"כ הנתבעת את הגנתה כמפורט: "עלויות תקורה זו עלות שנדרשת לחברה שנאלצת לשכור קבלן אחר או עובדים נוספים או חומרים נוספים. למיטב זכרוני העבודות בוצעו ע"י עובדי הנתבעת מאחר והפרויקט התארך. ערבות טיב אני לא מסכים שערבות הטיב היא לא בסכום שהתובע טוען. חלק מערבות הטיב התובע מודה שקיבל 11,000 ₪. אני טוען שלגביו יש טענת קיזוז שעולה עליו. לגבי הפרש עבודות מצפה הימים, חלק מהעבודות הוא לא ביצע וחלק זה תיקונים שצריך לעשות בעבודות שהוא כן ביצע. נשלחו אליו הרבה מכתבים לגבי שני האתרים. הוא לא הגיע. אף מכתב לא נענה".

טענת הנתבעת אפוא, כי התובע לא עמד בביצוע העבודות ו/או ביצע אותן בצורה שאינה מספקת, וכן שחלק מן הסכום הנתבע הועבר לתובע. אשר על כן, הנתבעת קיזזה את ערבות הטיב. עוד טענה הנתבעת, כי התובע לא השלים את העבודות חרף פניות וחרף מכתבים מפורשים שנשלחו אליו ובסופו של דבר היא נאלצה להשתמש בעובדים מטעמה, ובנסיבות אלה יש לדחות את התביעה.

התיק נשמע בשני מועדי הוכחות. האחד בתאריך 5.3.09, במהלכו שמע ביהמ"ש את עדותו של העד המרכזי, שהינו התובע, וכן שמע את עדותם של עדים נוספים מטעם התובע, העד עאסלי ווחיד והעד עאסלי בשיר. בחקירה זו נשמעה עדותו של עד מטעם הנתבעת, מר ראעד וביהמ"ש שמע שני עדים נוספים של הנתבעת, שגם הגישו תצהירים, העד מוסטפא אחסאן וסמנכ"ל הנתבעת מר אושרי דוד (אשר גם הגיש תצהיר משלים לתצהיר מקורי).

התיק נקבע לסיכומים בע"פ בישיבת ביהמ"ש ביום 25.3.10.

לקראת דיון הסיכומים, השכילה הנתבעת להגיש לבית המשפט תיק מוצגים מסודר, ויש לברך את ב"כ הנתבעת על כך, וכן הגישה סיכומים בכתב, אשר אפשרתי אף להשלימם בקצרה בעל פה לאחר סיכומי התובע.

ב"כ התובע סיכם טענותיו בעל פה בפירוט, ואציין, כי הארכתי את משך הדיון מעבר לזמן שהוקצב לו מלכתחילה.

הלכה למעשה, וכפי שצוין לעיל, התחלקה התביעה לשלושה ראשי תביעה עיקריים וכן לטענות הדדיות נוספות, שגם אליהן אתייחס.

ערבות הטיב

הוסכם על הצדדים, כי הסכומים שפורטו בשתי הטבלאות שצורפו לתצהירו של מר אושרי דוד (נספחים ט/1 ו-ט/2) הם הסכומים שקוזזו בגין "ערבות טיב", ושהיו אמורים מלכתחילה להיות מועברים בתום שנת הבדק.

אלא שמשום מה, צירוף הסכומים על ידי שני הצדדים הניב תוצאות שונות.

ראשית, סעיף 11 (מרץ 2002) לטבלה ט/1 הינו סכום שלילי, שנשאלת השאלה, האם מדובר בסכום שיש להוסיף, או שמא להפחית.